קשה להיות יזם היי טק בארץ

המרחק מהשוק, ההון ותרבות יזמית עושה את שלו. קשה לכוון למרחק של זמן (לוקח למוצר לפחות שנתיים להבשיל) ומקום (השוק העיקרי נמצא אי שם מעבר לים) ולפגוע. בנוסף, אין כסף להשקעות ביזמים חדשים ולכן קשה יותר ליזם להצליח בארץ.  

המספרים מדברים בעד עצמם: קרנות הון סיכון בארץ לא הצליחו לגייס כספים חדשים בשנת 2010. גם המשקיעים הפרטיים בישראל לא מתעניינים בהשקעה בחברות חדשות – השקעה בנדל"ן היא הרבה יותר פופולרית. כתוצאה מכך, מספר החברות הצעירות (סטארט-אפים) שמצליח לגייס מימון לפרויקטים חדשים הוא קטן מאוד. בארה"ב המצב שונה: מאות אלפי אנשים פרטיים (הקרויים אנג'לים) משקיעים מידי שנה בכ-50 אלף סטארט-אפים.

גם יזמים מנוסים לא מצליחים לעיתים לגייס כסף (בתמונה טלפון מודו

בארה"ב קל יותר להתחיל

נוסף על מימון נדיב יותר נהנות חברות סטארט-אפ בארה"ב מקשר רציף עם האקדמיה. לדוגמא, כנס מנהלי מידע ב-MIT בבוסטון יציב בסוף שבוע זה עשר חברות חדשות בתחרות לפרס הניתן לפי בחירת הקהל. החברות עוסקות בתחומים החמים כיום רשתות חברתיות, ניהול מידע, חיבוריות למכשירים ניידים ווירטואליזציה.

לעומת זאת לגמר תחרות היזמים האחרונה של הטכניון – יוזמה חשובה שהתקיימה לפני כחודש – הגיע מספר קטן של מועמדים וביניהם היו כמה מצגות של רעיונות חצי מבושלים.

"לי זה עולה יותר"

זול יותר היום לעבוד ולשכור עובדים בישראל מאשר באמריקה. אבל היתרון הזה מתפוגג מהר בגלל שגיאות היזמים. הטעות הראשונה של היזם המקומי היא לדחות את העבודה על התוכנית השווקית המפורטת. בשלב ההתחלה כשאין קריאות שירות של לקוחות ניתן לנצל את הזמן ולעבוד על שכלול התוכנית השווקית.

השגיאה השנייה של היזם היא ללכת המודל המפורסם שנקרא "פרימיום". הבעייה עם המודל היא שיהיה חינם (FREE) ללא פרימיום (בתשלום). וזאת מכיון שקשה להעביר לקוחות חינם ללקוחות משלמים.

הטעות השלישית היא להשקיע בפירסום בשלב מוקדם מידי. התוכנית השיווקית היעילה ביותר לחברות מתחילות היא שיווק "גרילה" (שיווק שיוצר באזז ולא כרוך בהוצאה כספית ישירה).

כולם לכן מפתחים בארץ ודוחים את פתיחת המשרד בחו"ל. יש אף שאומרים שבעידן "הענן" אין צורך יותר לפתוח חברה בחו"ל. אתה מנהל שירות לקוחות 24/7 ממשרדך בשרון ואילו הלקוח חושב שמדובר בחברה אמריקאית.

ואולם למרות ששכר מהנדס נמוך יותר בארץ (ויש גם תמיכה של המדען) מעניין שחממת קומבינטור בארה"ב מציבה לעצמה יעד השקעה מקסימלי של 25 אלף דולר בחברה בשעה שכל חברה צעירה בארץ מחפשת השקעה של מאות אלפי דולרים.

מעבר לים יורים יותר כדורים – אחד בסוף יפגע

בארה"ב יש כאמור רשתות של אנג'לים המממנות מספר אדיר של רעיונות חדשים בכל התחומים (כולל למשל עגלות ילדים חדשניות) ורק אחוז קטן עובר בסופו של דבר לשלב הבא שהוא גיוס של מספר מליוני דולרים .

ראויקנט, מייסד אנג'ליסט מהסיליקון וואלי, טוען שרוב החברות שמגייסות היום כסף לא תגדלנה להיות חברות גדולות (עם מכירות של מאות מיליארדי דולרים) אלא תהיינה חלק מקבוצה של מיליוני חברות קטנות.

אז מה יכול לעשות היזם הישראלי כדי לקדם את הרעיון שלו בצורה היעילה ביותר?

על היזם להתייעץ עם כמה שיותר אנשים על כל ההיבטים של התוכנית לפני שמתחילים לעבוד על המוצר – וזהו דבר שאנחנו פחות אוהבים לעשות.